מי שכתב פה על שיטת הקרב מגע הצה"לי כנראה חי בסרטים רעים מאוד של הקולנוע האמריקאי, עם כל גיבורי הצבא שלו. כל השיטה הזו היא ברמת העיקרון המצאה אחת גדולה של כלום. התו"ל הרשמי של צה"ל בכל הנוגע לקרב מגע הוא כמה מכות נשק (שלא יעילות בשיט למשל שכאתה פותח בית עם אקדח), כמה אגרופים, בעיטות וכו'. בקיצור, סתם שטויות. ברמת העיקרון, בכל יחידה יש סגנון מאוד מסוים של הכשרה, שמבוסס כמעט תמיד על המדריכים שאיתם היא עובדת. במילא מה שהכי חשוב במצבים האלה היא האגריסביות ואת זה מפתחים כמו שצריך ביחידות הרציניות, עם תוספת יפה של טכניקה בצד, ששוב - תלויה בעיקר במדריך הספציפי של היחידה.
מה שכן, בכל הנוגע לאגריסביות, כושר גופני ומשמעת, אין על אימוני קרב המגע בצה"ל. בניגוד לאזרחות, כאן אין ברירה מלבד לאכול את החרא של המדריכים, שכמעט תמיד חיים בעולם משלהם. מה גם, שעד לאחרונה פציעות לא ממש עניינו אותם. ועזבו אני לא מדבר אתכם על פציעות שמתרחשות בקרבות, זה עוד נורמלי. בכוונה עושים את האימונים בימי חמישי, כך שיהיה לחבר'ה זמן לנוח ולהתאושש בסוף השבוע. שם המשחק הוא פציעות שנגרמות כתוצאה מרשלנות. כשאני הייתי בלוט"ר זה היה עוד אחרי שירדו עליהם חזק על מה שנעשה שם באולם קרב המגע הידוע לשמצה, ובכל זאת הייתה פציעה דיי רצינית. אחד המדריכים שם נתן כפה חזקה מדי ללוחם בהכשרות משלדג והבחור היה צריך להתאשפז. היה מיותר לחלוטין.
עם זה דווקא אני מסכים. הקרב מגע בצבא הוא מאוד בסיסי, למרות מה שכתבתי פה, מפי אבא שלי, שלמד קרב מגע, הוא אמר שלומדים דברים מאוד בסיסיים. יש לי לוחם מחוג הקרטה שלי, שלימד קרב מגע בצבא, והוסיף לזה הרבה מאוד מהקרטה, אז אני מניח שהרוב תלוי במדריכים, אם לא הכל..
למדתי את זה שנה וחצי, וזה פשוט נימאס. המכות יבשות ולמדתי שהם לא מועילות בכלום.. אין בזה שום ראייה כלשהי מעבר למכות או טקטיקה או כלום..
אני חושב על להתחיל להתאמן בדוג'ו, מה אתם אומרים?
ג'ודו או דוג'ו? אם דוג'ו, אז זאת אומרת אומנות לחימה כלשהי, וכן, מאוד ממליץ, אבל אם אתה הולך אתה באמת חייב להתמיד.
אם זה ג'ודו, אז אני חייב לומר שאני לא חובב גדול של ג'ודו, אבל הסנסאיי שלי מביא לנו שיעורי העשרה עם קרבות היאבקות, וטכניקות של ג'ודו, סאמבו, ואייקידו, אז אני ממליץ לך שוב, תלך לאומנות לחימה כלשהי, לא משנה איזו, תנסה.
ווי מגניב בדיוק חזרתי מאימון מיוחד ואינטנסיבי ביותר שלנו (קונג פו עגור לבן) בשישי-שבת שנערך בשדות ים. היה כיף לאללה :> (רק חבל שפעם אחת עשיתי קרב עם איזה מתחיל שהתלהב מעצמו יתר על המידה, והוא כמו טמבל מרים ברכיים כשאני בועט. מי שלא יודע מה זה ברך על ברך ועצם על עצם תוך כדי בעיטות לא יודע כאב מהו.)
אני אגיד בקצרה כי אני צריך לזוז להתקלח - אין דבר כזה שיטה יעילה יותר או שיטה יעילה פחות. גם טאי-צ'י שיטה מאוד יעילה לאחר זמן מה שלומדים אותה. אם אתם רוצים ללכת מכות בלי שום אומנות בפנוכו לכו לאיגרוף תאילנדי או משהו, תלמדו בשיעורים הראשונים איך לתת אגרוף ואיך לבעוט ובכול השיעורים האחרים תלכו מכות :P. אין דבר כזה שיטה יעילה ולא יעילה - כול שיטה היא יעילה. הרבה מאוד, ולזה אי אפשר להתכחש - תלוי בתלמיד עצמו. כמה הוא מתמיד, הגודל שלו, וכ'ו. יש הרבה גורמים שמשפיעים. ושלא ייצחקו פה על אייקידו ושיטות "פנימיות" יותר (כמו טאי צ'י למשל), כי אני זוכר מקרה של לפני כמה שנים טובות (לא זוכר באיזה מסגרת) של לוחם אייקידו שהדביק שוב ושוב לוחם איגרוף תאילנדי לריצפה די בקלות.
ושלא ייצחקו פה על אייקידו ושיטות "פנימיות" יותר (כמו טאי צ'י למשל), כי אני זוכר מקרה של לפני כמה שנים טובות (לא זוכר באיזה מסגרת) של לוחם אייקידו שהדביק שוב ושוב לוחם איגרוף תאילנדי לריצפה די בקלות.
ידוע שלוחמי האייקידו הם בין הטובים ביותר שיש. מי שראה את סטיבן סיגל נלחם, אבל זזה דבר שולי. השגתי בעבר תחרות קרבות משולבים ביפן, וראיתי לוחם אייקיו שובר לג'ודוקה יד, והוא לבסוף הגיע למקום הראשון.
במקרה ראיתי פה את הדיון במקרה וריציתי להגיב בעניין הקרב מגע. קודם כל, אני לא הולך להשוות בין קרב מגע לקרטה כי אני לא מבין מהחיים שלי בקרטה, בחיים לא התאמנתי. בכל זאת, אני הולך לרשום פה מה זה באמת קרב מגע-
הקרב מגע הומצא ע"י ישראלי בשם אימי ליכטינפלד, לפני שיבעים שנה בערך, אני חושב. הרעיון היה ליצור שיטה יעילה שתיתן מענה יעיל לרוב מצבי התקיפה הקיימים, לא ע"י עירבוב של אומנויות לחימה אלא למידת הרעיונות שלהם ומציאת שיטה יעילה לכל מצב. אני לא יודע מה מלמדים בצה"ל אבל בכל מקום שמלמדים קרב מגע, והכוונה היא לכל מקום, אם זה בארץ, בצה"ל או ביפן, מדובר באותו קרב מגע של ליכטינפלד, אלא אם כן המדריך החליט להמציא לו אומנות לחימה משלו שהיא ערבוב של כל מיני שטויות בין קרטה למה שזה לא יהיה, ואז פשוט לא יוצא כלום.
קרב מגע אי-אפשר ללמוד בשבעה חודשים בגגל שזאת אומנות מדוייקת מאוד- כל מכה או הגנה צריך ללמוד עד לפרט האחרון עד שהיא הופכת לאינסטיקט, למשל: בעיטה רגילה לאשכים, שבה צריך ללמוד למתוח את האצבעות, לפגוע עם כריות האצבעות ולא לישר את הרגל עד הסוף כדי לא לפגוע במפרק. בקרב מגע לא בוחלים באמצעים, אם מישהו בא לתקוף אותך עושים הכל כדי לנטרל אותו, כמובן בלי הגזמה- אני לא אבצע ניטרול ע"י הריגה נגד אגרוף פשוט.
ואקטורוס- יש שני חורים גדולים בהגנה שלך נגד דקירה, (אין לי מושג מה היא, אבל בטח התכוונת לדקירת בטן). קודם כל, אני לא יודע איך אתה מתכוון לתפוס את אותה יד שבאה אליך במהירות בלי להפצע, אלא אם כן אתה יכול להאט את הזמן או משו כזה. הרעיון הוא לשחק כאילו אתה לא הולך לעשות כלום כדי שהתוקף לא יחשוד, וברגע האחרון לבצע סייד סטפינג סביב מרכז הגוף שלך לכיוון היד התוקפת, ורק אז לתפוס את אותה יד, מה שימנע, כנראה, את הפגיעה שלך וגם סותם את החור השני שלך- עכשיו אתם נמצאים שכם אל שכם כשהוא כורע מתחתיך, מה שמוציא אותך מחוץ לטווח התקיפה שלו (הוא עלול לתקוף פעם שנייה באגרוף או בעיטה) וגם נותן לך חופש פעולה מוחלט. ההמשך- להחלטתך.
ואקטורוס- יש שני חורים גדולים בהגנה שלך נגד דקירה, (אין לי מושג מה היא, אבל בטח התכוונת לדקירת בטן). קודם כל, אני לא יודע איך אתה מתכוון לתפוס את אותה יד שבאה אליך במהירות בלי להפצע, אלא אם כן אתה יכול להאט את הזמן או משו כזה. הרעיון הוא לשחק כאילו אתה לא הולך לעשות כלום כדי שהתוקף לא יחשוד, וברגע האחרון לבצע סייד סטפינג סביב מרכז הגוף שלך לכיוון היד התוקפת, ורק אז לתפוס את אותה יד, מה שימנע, כנראה, את הפגיעה שלך וגם סותם את החור השני שלך- עכשיו אתם נמצאים שכם אל שכם כשהוא כורע מתחתיך, מה שמוציא אותך מחוץ לטווח התקיפה שלו (הוא עלול לתקוף פעם שנייה באגרוף או בעיטה) וגם נותן לך חופש פעולה מוחלט. ההמשך- להחלטתך.
לא הבנתי איך הגעת ממצב של תפיסת היד התוקפת למצב שבו התוקף כורע תחתיך. רק תפיסה של היד התוקפת לא תעצור את התקיפה, נכון, היא תסיט את הגוף שלך מטווח הפגיעה, מה שמעולה בתור בתחלה, אבל בכדי להגיע למצב שבו התוקף עומד לרשותך כשהוא כורע\שוכב צריך לבצע בריח ליד התוקפת ואז פשוט להוריד את התוקף למטה. אם עושים את הבריח בצורה נכונה הסיכוי שהוא יוציא את היד ויישתמש בה מיד הוא קטן מאוד. או, דרך פשוטה יותר כעיקרון, היא זאת - לזוז קצת הצידה בעודך תופס את היד התוקפת, למשוך אותה אליך, ופשוט להוציא בעיטה לכיוון הבטן של התוקף. לא צריך לחשוב בכלל. אפשר להוציא גם אגרוף עם היד השנייה (דבר שמאפיין הרבה מעגור לבן)
ציטוט: הכותב המקורי מתיו ב 2004 /05 /09ההגנה הטובה ביותר נגד סכין היא פשוטה: תברח, ותברח מהר.
לא. זה קל לעצור בן אדם שמנסה לדקור\לחתוך אותם עם סכין. הלכתי עם חבר שלי שמתאמן בקרב הגנה (זה כאילו שיפור של קרב מגע.. או משהו כזה) בכל מקרה שיכור אחד התחיל איתי, חבר שלי שואל אותו מה הוא רוצה מאיתנו.. הוא הוציא סכין ניסה לחתוך את חבר שלי בבטן, הוא פיספס ועשה לו שריטה ביד. חבר שלי תפס לו את היד נו אתם יודעםי במכה הזאת שבר לו אותה..במרפק.. והרס לו לגמריי את הרגל. אותו מסומם עד עכשיו הולך עקום. (זה קרה לפני חצי שנה)
-----------------
Shoe-Horn-'O'-Plenty (12:27 PM) : הזקן שלי יותר מאסבי ממשחקי MMORPG
ציטוט: הכותב המקורי מתיו ב 2004 /05 /09ההגנה הטובה ביותר נגד סכין היא פשוטה: תברח, ותברח מהר.
לא. זה קל לעצור בן אדם שמנסה לדקור\לחתוך אותם עם סכין. הלכתי עם חבר שלי שמתאמן בקרב הגנה (זה כאילו שיפור של קרב מגע.. או משהו כזה) בכל מקרה שיכור אחד התחיל איתי, חבר שלי שואל אותו מה הוא רוצה מאיתנו.. הוא הוציא סכין ניסה לחתוך את חבר שלי בבטן, הוא פיספס ועשה לו שריטה ביד. חבר שלי תפס לו את היד נו אתם יודעםי במכה הזאת שבר לו אותה..במרפק.. והרס לו לגמריי את הרגל. אותו מסומם עד עכשיו הולך עקום. (זה קרה לפני חצי שנה)
אז אתה לא יודע כמה מזל יש לחבר שלך. זה משפט שאומרים בכל אומנויות הלחימה למיטב ידיעתי: כשאתה נמצא בסכנת חיים, אם אתה יכול, תברח. מה אם פעם הבאה יבוא מישהו שלא יהיה שיכור והוא כן יפגע לחבר שלך בבטן, זה מסוכן במידות שחל על הזמן. זה לא "קל" לעצור סכין, צריך הרבה מיומנות, אבל עוד יותר מזל, ותאמין לי שלכם היה מזל. הלוחם הבכיר בדוג'ו שלי לפני המאמן, נלחם עם מישהו שניסה להביא לו מכות ברחוב. הוא הביא לו מכות רצח. האיש התקפל וצעק, ובמהירות משום מקום הוציא במהירות סכין ותקע אותה בבטן שלו. למזלו הגיעה משטרה ולמזלו העוד יותר גדול, הסכין לא נכנסה בכבד, או במקום שיכול לגרום לו נזק כבד. עכשיו יש לו צלקת בבטן.
חשוב מאוד גם להדגיש שאם התוקף עצמו הוא סכינאי (מישהו שיודע להשתמש בסכין כמו שצריך), הסיכוי לנצח אותו ביד ריקה הוא קלוש ואפילו פחות מזה. גם עם בריח ומיליון בעיטות.
יש רק כמה שיטות יעילות, אבל לכולן יש מכנה משותף. להלן הפיתרון-
למד את אחת מהשיטות הבאות: אערסודו, אערסג'וטסו, קונג פו שמונת פינות האערס, ואז למד ללכת עם שרשרת "חי" ועם חולצה מכופתרת חצי פתוחה, קוצים ושיער חצי מחומצן לצהוב מגעיל וכפכפים. בשיטות האלהאוטומטית מתווספים אליך גב של כ-15 אנשים שמתעסקים בשיטה דומה. שיטה מאוד יעילה.
חשוב מאוד גם להדגיש שאם התוקף עצמו הוא סכינאי (מישהו שיודע להשתמש בסכין כמו שצריך), הסיכוי לנצח אותו ביד ריקה הוא קלוש ואפילו פחות מזה. גם עם בריח ומיליון בעיטות.
יש רק כמה שיטות יעילות, אבל לכולן יש מכנה משותף. להלן הפיתרון-
למד את אחת מהשיטות הבאות: אערסודו, אערסג'וטסו, קונג פו שמונת פינות האערס, ואז למד ללכת עם שרשרת "חי" ועם חולצה מכופתרת חצי פתוחה, קוצים ושיער חצי מחומצן לצהוב מגעיל וכפכפים. בשיטות האלהאוטומטית מתווספים אליך גב של כ-15 אנשים שמתעסקים בשיטה דומה. שיטה מאוד יעילה.
ווי מגניב בדיוק חזרתי מאימון מיוחד ואינטנסיבי ביותר שלנו (קונג פו עגור לבן) בשישי-שבת שנערך בשדות ים. היה כיף לאללה :> (רק חבל שפעם אחת עשיתי קרב עם איזה מתחיל שהתלהב מעצמו יתר על המידה, והוא כמו טמבל מרים ברכיים כשאני בועט. מי שלא יודע מה זה ברך על ברך ועצם על עצם תוך כדי בעיטות לא יודע כאב מהו.)
עזוב אותך מברך אל ברך, בגלל העומס על השוקיים שלי בשנה וחודשיים האחרונות הן סדוקות בצורה מטורפת. באימונים של קרבות מגע שמעורבים בהם קרבות 100 אחוז עוצמה אני פשוט מעדיף לחטוף כבר לואו-קיקים לירך, מאשר לנסות ולהגן עם השוק... ברך אל ברך זו כבר ליגה אחרת.
בכל אופן, סתם רציתי לומר לכם שהשתתפתי במקצה קרב המגע באליפות צה"ל לכושר קרבי שנערכה בשבוע שעבר. היה ממש סבבה. אומנם לא התאמנו לתחרות באותה הרצינות כמו יחידות אחרות, שלקחו את כל העניין "מעט" יותר מדי ברצינות, אבל בכל זאת ייצגנו את היחידה בכבוד. לקחנו מקום שלישי, כאשר את הראשון לקחו כמובן שייטת 13, שהביאו את המילואימניקים שלהם, שעובדים כמדריכי קרב מגע באזרחות. בתחרות עצמה לא היו קרבות, אלא רק דגש על הטכניקה בזמן מאמץ פיזי, משמע אגרופים, בעיטות וברכיות לשקים לאחר ספריטנים רבים (6 על 6 למי שזה אומר משהו). כמו-כן היה גם דגש על השתלטות על חשודים עם סכינים מוחבאים. היה צריך להוריד את הבן-אדם לרצפה, לרתק אותו ולסרוק אותו כמה שיותר מהר כמה שיותר טוב. היה מעניין.
ווי מגניב בדיוק חזרתי מאימון מיוחד ואינטנסיבי ביותר שלנו (קונג פו עגור לבן) בשישי-שבת שנערך בשדות ים. היה כיף לאללה :> (רק חבל שפעם אחת עשיתי קרב עם איזה מתחיל שהתלהב מעצמו יתר על המידה, והוא כמו טמבל מרים ברכיים כשאני בועט. מי שלא יודע מה זה ברך על ברך ועצם על עצם תוך כדי בעיטות לא יודע כאב מהו.)
עזוב אותך מברך אל ברך, בגלל העומס על השוקיים שלי בשנה וחודשיים האחרונות הן סדוקות בצורה מטורפת. באימונים של קרבות מגע שמעורבים בהם קרבות 100 אחוז עוצמה אני פשוט מעדיף לחטוף כבר לואו-קיקים לירך, מאשר לנסות ולהגן עם השוק... ברך אל ברך זו כבר ליגה אחרת.
בכל אופן, סתם רציתי לומר לכם שהשתתפתי במקצה קרב המגע באליפות צה"ל לכושר קרבי שנערכה בשבוע שעבר. היה ממש סבבה. אומנם לא התאמנו לתחרות באותה הרצינות כמו יחידות אחרות, שלקחו את כל העניין "מעט" יותר מדי ברצינות, אבל בכל זאת ייצגנו את היחידה בכבוד. לקחנו מקום שלישי, כאשר את הראשון לקחו כמובן שייטת 13, שהביאו את המילואימניקים שלהם, שעובדים כמדריכי קרב מגע באזרחות. בתחרות עצמה לא היו קרבות, אלא רק דגש על הטכניקה בזמן מאמץ פיזי, משמע אגרופים, בעיטות וברכיות לשקים לאחר ספריטנים רבים (6 על 6 למי שזה אומר משהו). כמו-כן היה גם דגש על השתלטות על חשודים עם סכינים מוחבאים. היה צריך להוריד את הבן-אדם לרצפה, לרתק אותו ולסרוק אותו כמה שיותר מהר כמה שיותר טוב. היה מעניין.
שלום אני מאוד רוצה ללמוד איזשהי אומנות לחימה ואני לא יודע איזה לבחור, אני גם גמיש ברגליים (אני לא יודע אם זה עוזר וכמה).
אני ממליץ לך ללכת לקרטה (מניסיון), קונג פו (עדיף עגור לבן ממה שאני יודע, שאל את עמר), או אייקידו (רוחני מאוד, אבל בין זו אומנות לחימה קטלנית ביותר), איגרוף תאילנדי, ובתכלס, לא משנה לאן תלך, זה יעזור לך, אין אומנות לחימה פחות טובה מאחרים. עוד דבר, אם אתה רוצה ללמוד לחימה לשם הגנה עצמית, אני מציע לך לא ללכת ללמוד קפוארה, לפי מה שאני יודע, זה יותר ליופי, ופחות טוב לשם הגנה עצמית.
שלום אני מאוד רוצה ללמוד איזשהי אומנות לחימה ואני לא יודע איזה לבחור, אני גם גמיש ברגליים (אני לא יודע אם זה עוזר וכמה).
יהיה יותר אפקטיבי אם תגיד היכן אתה גר\לאן אתה יכול להגיע וכ'ו. יש רשימת מורים גם לפי איזורים בוושו. גמישות תמיד יכולה לעזור לך, גם בלי קשר לאומנויות לחימה.
חח מתיו, מה שאני לומד זה לא "עדיף", לכול אומנות את המאפיינים שלה. מה שמתאים לי לא בטוח שיתאים לו או לכול מישהו אחר.
אני אומר לך לקבוצת כדורסל או כדורעף... הכי טוב-יכולים בכדורסל למשל להרביץ בלי לקבל מכות בחזרה... אני מומחה בזה אבל אם כבר ללכת לאומנות לחימה אז לפי דעתי ולפי מה שאני יודע על אומנוית לחימה כדאי ללכת לאיגרוף תאילנדי... הייתי בכיתה ג' בג'ודו וגם לקחתי מדליית זהב באיזה תחרות... הייתי בזה כולה איזה 5 חודשים ואני ממש לא זוכר כלום... אני גם ממש גמיש ברגליים אין לי מושג איך ולמה אבל אני יכול לעשות דברים ממש בלית אפשריים ואין לי ידיים ארוכות מאוד\רגליים קצרו מאוד...מוזר, אני יכול למשל בקלות לשים את הראש על הברכיים ורק בקטע הזה אם ייפעילו עלי לחץ על הגב אז אולי אני יתחיל י=להרגיש מתיחה ברגל, גם אני יכול לתפוס את כל כף הרגל עם כל כף היד ואפילו יותר רחוק מזה הייתי תופס אם היה משהו יותר רחוק מזה, וכשאני תופס את הרגל אני גם יכול להרים אותה למעלה למצב שהברך כמעט דבוקה לי לחזה והרגל ישרה...
.
