אני הייתי ילד באותה תקופה (גיל 15, ראה את השנה על היומן...) אז כן, הייתי כותב שטויות. בין השאר הציון של הסיפור הקצר של יום שני היה כחלק מסדרה של סיפורים קצרים שכתבתי, שעוד היה לי מרץ.
והאיש מזיע. מחרדה.
ראה את אגלי הזיעה על המצח. אחד מהם, נכון, הוא גם מתחת לעין, אבל כמעט כל הפנים זולגות...
ציטוט: הכותב המקורי FoxHound ב 2003 /12 /16
אסף (שטילמן), יש לך כתב-יד של בחורה.
זה עוד לא כתב מסודר, אסף. אתה צריך לראות איך כתב היד שלי נראה שאני משתדל במינימום.
תמיד היה לי כתב של בחורה. אני עצרתי חצי שלב לפני קניית עט שמחליף צבעים וקשקוש של לבבות קטנים מעל החוֹלמים.
הרבה זמן כבר לא הגבתי פה, אז הנה כמה כניסות חדשות. לאחר מותו של סבי ז"ל לפני כחודש, התחלנו שיפוצים בדירה שלו וקיבלנו מלאי של תמונות שמן וארקיליק של סבתי ואחותי (שתיהן ציירות בחסד). עכשיו התחלנו לעשות "גלריה מסתובבת" בקירות, מורידים תמונות ישנות ותולים חדשות, משנים סדר וכו' - כשיש לנו לבחור בין הציורים שלי, של אחותי, של אמי ושל סבתי. בהזדמנות החגיגית שהתמונות שלי ירדו מהקיר, לקחתי אותן וצילמתי. שתי התמונות שתופענה כאן הן בגודל רציני יחסית, באקריליק על קנווס. דיוקנאות של אחותי, רותם, שציירתי בגיל 18.
תמונה אינדיאנית, היא קוראת לזו. אני אוהב אותה למדי.
התמונה הזו תלויה לנו באמצע הסלון. אורכה מטר ועשרים, רוחבה כשמונים וחמישה ס"מ. אחת התמונות האהובות ביותר עלי בכל הזמנים. חבל שלא הצלחתי להעביר את הצבעוניות האמיתית בתצלום.
אחותי אומרת שהיא דומה לי, אבל היא הרבה יותר יפה. וגבוהה יותר, גם.
תודה רבה על המחמאה - אני מאוד אוהב את התמונה האינדיאנית גם כן. ציירתי אותה שאחותי מציירת אותי על בד באותו גודל, אחד מול השני, בערך לפני שלוש וחצי שנים.
כבר מזמן לא יצא לי לצייר בכזו צורה, בכזה קנה מידה. נקווה שזה יחזור אלי מתישהו.
נ.ב: אנשים,הת'רד הזה שוקע לתחתית העמוד - למה? אין שום ציורים חדשים לאף אחד?
אני את 5 המ"ב שלי סיימתי, כך שאני לא יכול להוסיף עוד תמונות גם אם ארצה...
אסף, אני חייב לומר שאתה מצייר מדהים. למדת באיזה מקום?.. ובאיזה צבעים אתה משתמש אם לא איכפת לך שאני שואל?
תודה רבה.
למדתי בתיכון אלון ברמת השרון, יש להם מגמת אמנות מצוינת.
אני משתמש בכל מיני צבעים. בשני הציורים הגדולים בעמוד הזה השתמשתי בצבעי אקריליק של XTC בעיקר, אבל יש לי הרבה עבודות בעטי פיילוט (V5 הוא המצאת המאה) ובעפרונות פסטל. גם יש לי ציורים בפנדה (מה שנקרא גם פסטל שמן, אבל מי ידע למה אני מתכוון?) וציורים בצבעי מים ורישומים בעפרונות ובפחם.
אני לא מצייר בצבעי שמן כי אני לא מחבב את הריח של הטנפרטין. מלבד זה אני משתדל להיות מיומן בכמה שיותר מדיומים, כי לכל אחד יש אפשרויות אחרות - וזה מצוין גם לשלב ביניהם שצריך.