טוב, אין באמת טעם לפתוח את הת'רד הזה אבל מטעם ההגיון כאן גם אין טעם לסגור אותו.
ככה או ככה אני כרגע עתודאי בצפון. החלטתי ליהיות עתודאי אחרי שצה"ל קבע לי 21 אז הלכתי ללמוד על חשבונו, באתי ללמוד קולנוע וכרגע זה נראה יותר כמו מערכות חשמל ואלקטרוניקה (מלמדים אותנו להתעסק בדברים חשמליים ואיזה חצי יום בשבוע קולנוע). אני לא כאן רוב הזמן בגלל שאני שם. אישית זה מרגיש כאילו חזרתי לתיכון אבל לא נורא כל כך.
והלכתי לבית הספר לקחת ספר מחזור וציוני בגרויות. הספר מחזור שלנו מושקע בערך כמו ערמת זבל מספר שלוש בחירייה. ונוסף על זה בתמונה אני נראה כמו נאצי מבסוט שהרגע הרג איזה כושי.
מבחינת ציונים זה לא רע, ממוצע שבעים ושמונה שזה הממוצע הכי גבוה שהיה לי אי פעם. אבל הצד המבאס זה שנכשלתי בספרות ואזרחות מה שאומר שאין לי תעודת בגרות ואני צריך לעשות בגרויות חוזרות בינואר-פברואר.
ובהקשר זה: שמתם לב איזה חודש מוזר זה פברואר. שכותבים אותו מהראש כותבים כמו שאומרים וזה פבואר אבל מרגיש כאילו חסר שם משהו. מוזר. משעמם לי.
לקח לי שתיים עשרה שנה לצאת מהתיכון ובסוף חזרתי אליו, אני מניח שזה העונש על זה שהחסרתי את כיתה י.
אני כבר מרגיש כאילו אני כותב בלוג ועבר כל כך הרבה זמן מאז שישבתי ליד מקלדת שזה יוצא בלוג של ילד בכיתה ג'. משפטים פשוטים, פיסוק לא נכון ותוכן לא טוב, כנ"ל מנוסח על הפנים. טוב, אני תמיד יוכל לכתוב ספרות מודרנית.
משעמם שם רצח. אתה קם, הולך ללימודים, חוזר, אוכל ואז אתה או יושן או קורא עד הערב ואז אתה אוכל וחוזר לעשות מה שעשית והולך לישון. אין שם עבודה, לא צריכים עובדים ואין שם קטיפים אז גם אין עבודות פועלים לסוף השבוע.
אבל אני לא אתן לזה לדכא אותי. הדבר היחיד שמחזיק אותי שם זה הפורום הזה, יותר נכון אדם ספציפי מהפורום הזה ועוד יותר נכון יהיה להגיד לב. פשוט כל פעם שאני מדוכא או מתחיל לקטר או סתם משעמם לי אני נזכר בלב וזה מעודד אותי כי אני יודע שאני בחיים לא אגיע לרמה שלו.
ככה או ככה אני אהיה כשיר לגיוס בעוד שנתיים וגם אז רוב הסיכויים שלא יתנו לי מעל 64 אז שילכו קיבינימט. יש לי כבר פז"מ מרוב הפעמים שהייתי בבקום ואין לי ז** ליהיות פקידה.
סאני או שאני שיכור תחת בלי ששמתי לב או שבאמת שכחתי איך להפעיל מקלדת.
ברוך שובך..וכיוון שאתה תסע כל כך מהר חזרה, דרך צלחה!
אם כבר, תעשה מזה ת'רד הסטודנטים. אוטוטו שנת הלימודים האקדמית מתחילה, ב 30 לאוקטובר. אני חוזר לעוד שנה בבצלאל. ליתר דיוק, אותה שנה. בערך, אני פשוט עושה השלמות וכמה קורסים מחדש במעשי לפני שאני עובר לשנה ג'.
אם כי מבחינת המחלקה להיסטוריה ותיאוריה- אני שנה ג'. אז אצלהם אני עושה את שנה ג'. דיי מבלבל, אבל יש לזה יתרונות משהו משהו גם מבחינת לימודים, גם מבחינת כיתה, גם מבחינת מה שמחוץ ללימודים בסופו של דבר.
זו תהיה שנה עמוסה, אבל נחה בהרבה מקודמותיה גם בשל מערכת השעות (לא חוזר על כל הקורסים, יש פחות שעות, יש יום חופש ועשו שינויי מערכת לשנה ב' בכל מקרה) ויש פחות בחינות עיוניות כי שנה ג' עושה קורס סמינר בהיסטוריה ותיאוריה שנמשך שנה שלמה ושווה 4 נקודות זכות מטעם המחלקה. כלומר, הוא שווה 4 קורסים סמסטריאלים. העבודת חקר הענקית בסוף הקורס, צריך לעשות בכלל בחופשת הקיץ, עד חודש לפני תחילת שנת הלימודים הבאה. פלוס אין לי מה לדאוג, כי עברתי את מכסת נקודות הזכות הדרושה במחלקה העיונית. אז ז** עליהם, שנה ג' יהיו לי רק שניים שלושה קורסים כנראה. ושנה ד'- 0 קורסים עיוניים.
בקיצור, שוק. אבל תהיה סה"כ שנה קשה ומאוד גורלית. ועברתי לדירה חדשה, עם השותפה הקודמת שלי ועם ידידה הכי טובה שלי שלומדת איתי בכיתה גם כן (ואנחנו יוצרים לנו סטודיו ביתי לפרוייקטים המשותפים שלנו, יש את כל הציוד הדרוש למרבה הפלא). פלוס, יש לה רכב ומערכת זהה לשלי, אז יהיו לי טרמפים ללימודים, פלוס- הדירה ענקית, יש לה רשת אינטרנט אלחוטית, מים חמים כל הזמן, סלון עצום, חדרים ענקיים, אנחנו מביאים טלויזיה, דיוידי ואת אוסף הדיוידי שלנו שרובו כבר שם.
עתודה באלקטרוניקה - רוב הסיכויים שתגיע לח"א ותטחן חצאים בטייסת תחזוקה. עתודה בחשמל - רוב הסיכויים שתגיע לח"א ותטחן חצאים וגם עבודה מסריחה בטייסת טיסה. מסקנה: טוב שאתה לומד בעצם קולנוע ותהיה צלם צבאי. חשמל ואלקטרוניקה זה במילא חרא משעמם.
עתודה באלקטרוניקה - רוב הסיכויים שתגיע לח"א ותטחן חצאים בטייסת תחזוקה. עתודה בחשמל - רוב הסיכויים שתגיע לח"א ותטחן חצאים וגם עבודה מסריחה בטייסת טיסה. מסקנה: טוב שאתה לומד בעצם קולנוע ותהיה צלם צבאי. חשמל ואלקטרוניקה זה במילא חרא משעמם.
אתה מדבר על עתודה אקדמית, או עתודה טכנולוגית? כי מהנדסי חשמל ואלקטרוניקה בהחלט לא נוטים לשבץ בחיל אוויר, וגם לא מתחזקים מטוסים :/
(לפרוטוקול, חשמל ואלקטרוניקה זה דווקא תחום מעניין).
עתודה באלקטרוניקה - רוב הסיכויים שתגיע לח"א ותטחן חצאים בטייסת תחזוקה. עתודה בחשמל - רוב הסיכויים שתגיע לח"א ותטחן חצאים וגם עבודה מסריחה בטייסת טיסה. מסקנה: טוב שאתה לומד בעצם קולנוע ותהיה צלם צבאי. חשמל ואלקטרוניקה זה במילא חרא משעמם.
אתה מדבר על עתודה אקדמית, או עתודה טכנולוגית? כי מהנדסי חשמל ואלקטרוניקה בהחלט לא נוטים לשבץ בחיל אוויר, וגם לא מתחזקים מטוסים :/
(לפרוטוקול, חשמל ואלקטרוניקה זה דווקא תחום מעניין).
נוטים לשבץ, הקצין שלי הוא עתודאי חשמל ואלקטרוניקה. אבל הוא לא עובד על מטוסים, בזה אתה צודק. מעניין? על טעם ועל ריח אין מה להתווכח.
הקצין שלך הוא לא בדיוק מדגם מייצג של אוכלוסיית מהנדסי החשמל.
ואגב, אני ממש לא בא להגן על איכות השיבוצים של עתודאים. רוב מהנדסי חשמל ואלקטרוניקה נופלים על הפרצוף בשיבוצים שלהם. פשוט התפקיד שלהם הוא לא גירוז מטוסים, אלא "קצין פרויקט" (מעין קישוט ביורוקרטי שחותם על טפסים חסרי משמעות).
הקצין שלך הוא לא בדיוק מדגם מייצג של אוכלוסיית מהנדסי החשמל.
ואגב, אני ממש לא בא להגן על איכות השיבוצים של עתודאים. רוב מהנדסי חשמל ואלקטרוניקה נופלים על הפרצוף בשיבוצים שלהם. פשוט התפקיד שלהם הוא לא גירוז מטוסים, אלא "קצין פרויקט" (מעין קישוט ביורוקרטי שחותם על טפסים חסרי משמעות).
ברוך השם שאני פטור מהליך השיבוץ האומלל הזה.
אתה מגזים. אף מהנדס אלקטרוניקה בתחזוקה לא "מגרז מטוסים". גם חיילים פשוטים בתחזוקה לא עושים את זה (אני מדבר על מקצועות אלקטרוניקה כמובן, לא על אלה שמתעסקים במנועים ומכונות). קצין טכני בח"א זה תפקיד מכובד לכל הדעות. החיילים הפשוטים בח"א נדפקים אבל זה כבר סיפור אחר.
