להיות שמן רצח או אנורקסי?

לדעתי שמן רצח.

שמן רצח

אנורקס...

עריכה: התכוונתי שיותר ז** להיות שמן רצח (בטעות חשבתי מה עדיף- אז במקרה הזה אנורקס).

אמר רבי עקיבא:
"אל תעשו מלחמה, תעשו אהבה.
על רגל אחת- זו כל התורה."

מפתיע שאני אגיד את זה, אבל יותר גרוע להיות אנורקס.

השמנה זו אמנם הפרעה לא פשוטה, אבל אפשר לצאת ממנה עם המנעות מנזקים גם במקרים הכי גרועים. פלוס, סיכון החיים הוא לטווח יחסית יותר רחוק ברב המקרים ולשנות את הסטטוס זה יותר קל מאשר באנורקסיה.

אנורקסיה זו מחלה ק-ש-ה. בחורה שסתם לא אוכלת וממש רזה, זה לא בהכרח אנורקסיה. באנורקסיה, להגדרתה התקינה, אנשים מגיעים למצב שבו הם לא יכולים להזיז שרירי בגוף, וכל נגיעה ביד יכולה ליצור סימן סגול וענקי. לשנות מצב כזה זה הרבה יותר קשה. כי צריך לאמן שריר כמו הקיבה להתרחב בכח. בניגוד להשמנה ששם צריך לתת לשריר להרגע, להתכווץ טבעי, לא למתוח שריר מכווץ בכח.

האנורקסיות שמגיעות למצב הבאמת קשה לא אוכלות כי הן רוצות להיות רזות כבר. הן כבר לא מסוגלות פיזית ואז זה נעשה בעייתי מאוד. אז למרות שאני עברתי מטען אחר לגמרי (תרתי משמע), אנורקסיה זה עדיין דבר מסוכן יותר. למרות הסיכונים המאוד מהותיים בהשמנה ולמרות תהליך הירידה המייגע.

אוי איזה שטויות כל הרזים המתבכיינים האלה. ברור שהכי גרוע זה להיות שמן.

מה הבעיה של האנורקסים האלה, על כל טיפת אוכל שאוכלים שופכים דלי סוכר, סירופ שוקולד, מייפל, אפילו קטשופ, ואז נראה אם הפקאצה הזאת לא תשמין ממזון כה עתיר בקלוריות ושומן!

"למה לשנות דברים שהם קבועים?"
-אינדי ברגע של הברקה.